שמא

From Proto-Semitic *šim-.

שְׁמָא • (šəmā) m (plural שְׁמָהָתָא‎ (šəmāhāṯā), absolutive שֻׁם‎ (šum) or שׁוֹם‎ (šōm) or שֵׁם‎ (šēm))

1. name
   • קדיש

     ‏יִתְבָּרֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמָם וְיִתְנַשֵׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן׃‎‎

     yiṯbārēḵ wəyištabbaḥ wəyiṯpāʾēr wəyiṯrōmām wəyiṯnaśśē wəyiṯhaddār wəyiṯʿalle wəyiṯhallāl šəmēh dəquḏšā bərīḵ hū ləʿēllā min kol birḵāṯā wəšīrāṯā tušbəḥāṯā wəneḥĕmāṯā daʾămīrān bəʿāləmā wəʾimrū ʾāmēn.

     May the name of the Holy One Blessed Be He be blessed and praised and glorified and exalted and extolled and mighty and upraised and lauded beyond any blessing and song, praise and consolation that are uttered in the world; say: amen.

2. appellation, title
3. (grammar) noun