פקק

Hebrew
פקקים
Root
פ־ק־ק (p-q-q)

Noun

פְּקָק • (p'kák) m (plural indefinite פְּקָקִים)

  1. a cork, bottle stopper, plug
  2. a bottle cap, a bottle top
  3. a traffic jam, blockage, congestion
  4. (colloquial) fuse

Declension
Declension of פְּקָק
NumberIsolated formsWith possessive pronouns
StateFormPersonsingularplural
m.f.m.f.
singularindefinite פְּקָק first פְּקָקִיפְּקָקֵנוּ
definite הַפְּקָק second פְּקָקְךָפְּקָקֵךְפְּקַקְכֶםפְּקַקְכֶן
construct פְּקַק־ third פְּקָקוֹפְּקָקָהּפְּקָקָםפְּקָקָן
pluralindefinite פְּקָקִים first פקקיי / פְּקָקַיפְּקָקֵינוּ
definite הַפְּקָקִים second פְּקָקֶיךָפקקייך / פְּקָקַיִךְפְּקָקֵיכֶםפְּקָקֵיכֶן
construct פְּקָקֵי־ third פְּקָקָיופְּקָקֶיהָפְּקָקֵיהֶםפְּקָקֵיהֶן

Verb

פָּקַק • (pakák) third-singular masculine past (pa'al construction)

  1. to cork

Conjugation
Conjugation of פָּקַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לפקוק / לִפְקֹק
  • action noun: פְּקִיקָה
  • passive participle: פָּקוּק
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first פָּקַקְתִּיפָּקַקְנוּ
second פָּקַקְתָּפָּקַקְתְּפְּקַקְתֶּם1פְּקַקְתֶּן1
third פָּקַקפָּקְקָהפָּקְקוּ
present פּוֹקֵקפּוֹקֶקֶתפּוֹקְקִיםפּוֹקְקוֹת
future first אפקוק / אֶפְקֹקנפקוק / נִפְקֹק
second תפקוק / תִּפְקֹקתִּפְקְקִיתִּפְקְקוּתפקוקנה / תִּפְקֹקְנָה2
third יפקוק / יִפְקֹקתפקוק / תִּפְקֹקיִפְקְקוּתפקוקנה / תִּפְקֹקְנָה2
imperative פקוק / פְּקֹקפִּקְקִיפִּקְקוּפקוקנה / פְּקֹקְנָה2
notes
  1. Pronounced פָּקַקְתֶּם and פָּקַקְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.