נקב

Hebrew
Root
נ־ק־ב (n-q-b)

Noun

נֶקֶב • (nékev) m (plural indefinite נְקָבִים)

  1. hole

Verb

נָקַב • (nakáv) third-singular masculine past (pa'al construction)

  1. to pierce, perforate, bore
  2. to appoint, to specify, to distinguish
  3. to curse, blaspheme

Conjugation
Conjugation of נָקַב (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לנקוב / לִנְקֹב
  • action noun: נְקִיבָה
  • passive participle: נָקוּב
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נָקַבְתִּינָקַבְנוּ
second נָקַבְתָּנָקַבְתְּנְקַבְתֶּם1נְקַבְתֶּן1
third נָקַבנָקְבָהנָקְבוּ
present נוֹקֵבנוֹקֶבֶתנוֹקְבִיםנוֹקְבוֹת
future first אנקוב / אֶנְקֹבננקוב / נִנְקֹב
second תנקוב / תִּנְקֹבתִּנְקְבִיתִּנְקְבוּתנקובנה / תִּנְקֹבְנָה2
third ינקוב / יִנְקֹבתנקוב / תִּנְקֹביִנְקְבוּתנקובנה / תִּנְקֹבְנָה2
imperative נקוב / נְקֹבנִקְבִינִקְבוּנקובנה / נְקֹבְנָה2
notes
  1. Pronounced נָקַבְתֶּם and נָקַבְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

Verb

נִקֵּב • (nikév) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. defective spelling of ניקב

References

Anagrams
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.