נכשל

Hebrew
Root
כ־שׁ־ל‎ (k-š-l)

Verb

נִכְשַׁל • (nikhshál) third-singular masculine past (nif'al construction)

  1. to fail

Conjugation
Conjugation of נִכְשַׁל (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: להיכשל / לְהִכָּשֵׁל‎
  • action noun: היכשלות / הִכָּשְׁלוּת‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נִכְשַׁלְתִּי‎נִכְשַׁלְנוּ‎
second נִכְשַׁלְתָּ‎נִכְשַׁלְתְּ‎נִכְשַׁלְתֶּם‎נִכְשַׁלְתֶּן‎
third נִכְשַׁלנִכְשְׁלָה‎נִכְשְׁלוּ‎
present נִכְשָׁלנִכְשֶׁלֶת‎נִכְשָׁלִים‎נִכְשָׁלוֹת‎
future first אֶכָּשֵׁל‎ניכשל / נִכָּשֵׁל‎
second תיכשל / תִּכָּשֵׁל‎תיכשלי / תִּכָּשְׁלִי‎תיכשלו / תִּכָּשְׁלוּ‎תיכשלנה / תִּכָּשֵׁלְנָה‎1
third ייכשל / יִכָּשֵׁל‎תיכשל / תִּכָּשֵׁל‎ייכשלו / יִכָּשְׁלוּ‎תיכשלנה / תִּכָּשֵׁלְנָה‎1
imperative היכשל / הִכָּשֵׁל‎היכשלי / הִכָּשְׁלִי‎היכשלו / הִכָּשְׁלוּ‎היכשלנה / הִכָּשֵׁלְנָה‎1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.