גרר

Hebrew
Root
ג־ר־ר‎ (g-r-r)

Verb

גָּרַר • (garár) third-singular masculine past (pa'al construction)

  1. to drag
  2. to tow (a car, etc)
  3. to haul

Conjugation
Conjugation of גָּרַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לגרור / לִגְרֹר‎
  • action noun: גְּרִירָה‎
  • passive participle: גָּרוּר‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first גָּרַרְתִּי‎גָּרַרְנוּ‎
second גָּרַרְתָּ‎גָּרַרְתְּ‎גְּרַרְתֶּם‎1גְּרַרְתֶּן‎1
third גָּרַרגָּרְרָה‎גָּרְרוּ‎
present גּוֹרֵר‎גּוֹרֶרֶת‎גּוֹרְרִים‎גּוֹרְרוֹת‎
future first אגרור / אֶגְרֹר‎נגרור / נִגְרֹר‎
second תגרור / תִּגְרֹר‎תִּגְרְרִי‎תִּגְרְרוּ‎תגרורנה / תִּגְרֹרְנָה‎2
third יגרור / יִגְרֹר‎תגרור / תִּגְרֹר‎יִגְרְרוּ‎תגרורנה / תִּגְרֹרְנָה‎2
imperative גרור / גְּרֹר‎גִּרְרִי‎גִּרְרוּ‎גרורנה / גְּרֹרְנָה‎2
notes
  1. Pronounced גָּרַרְתֶּם‎ and גָּרַרְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

Verb

גֵּרֵר • (gerér) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. defective spelling of גירר‎
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.